מה זה בכלל להקשיב?
למה זה כל כך חשוב ללמד ילדים להקשיב?
מהם כישורי הקשבה?

מיומנות השיח היא מיומנות שמורכבת ממספר מיומנויות:
1. יוזמה והתעניינות בזולת ובנושאי השיחה
2. הקשבה אקטיבית
3. שיחת חולין (small talk)
4. שפת גוף והתנהגות לא מילולית

כולנו "מקשיבים". שיחה טובה היא החלפת דעות, ידע או קבלת מידע חדש. כולנו, כבני אדם, עסוקים מאוד במהלך היום בקשב החוצה אל העולם החיצוני לנו וקשב פנימה אל רחשנו הפנימיים (מחשבות, תחושות, רגשות). כאשר אנו נמצאים באינטראקציה עם אחרים (פעילות חברתית) עלינו להקשיב לאחר ולהגיב נכון. אנו מלקטים מידע, מתכווננים ונעזרים במידע שזה עתה קיבלנו בפועלנו במציאות.

לכאורה כולנו שומעים את הזולת, לכן, הכל אמור להיות טוב. אז איפה הבעיה? הבעייה שאנחנו אמורים להקשיב, ז"א להפנים את הנאמר לנו. לשם כך עלינו לשים לב ולהבין את הנאמר. לא תמיד האחר מתנסח בצורה ברורה ובד"כ הנאמר מקוטע. לפעמים, המדבר חושב שמה שידוע לו ברור מאליו, או שהוא לא רוצה ליגע בדבריו את הסובבים. מכאן שמקשיב טוב שומע, מבין ומסיק מהו המידע החסר. מקשיב טוב ישאל את השאלות הרלוואנטיות כדי לקבל תמונה שלמה. הוא יעשה זאת בצורה אקטיבית, כך שלא יגיע למסקנות מוטעות. בנוסף, מקשיב טוב, מראה למדבר שהוא ירד לסוף דעתו.

ילדים רבים מתקשים להקשיב בצורה "אקטיבית", כלומר להקשיב, להבין, לשאול ולהעביר את המסר לילדים שעמם הם מדברים. מבטיהם יכולים לנדוד, שפת גופם תזזיתית והם מרבים להתערב בנאמר, להתפרץ ולהגיב מתוך עולמם וחוויותיהם הפנימיות ולא מתוך הקשבה עמוקה לדובר. פעמים רבות כששואלים ילד או ילדה "מה הוא נושא השיחה?", הם אינם יודעים לענות על כך. הם פשוט היו במחוזות אחרים. ילדים אחרים יכולים פשוט לשתוק ולא להגיב לנאמר. הדובר מתוסכל, אינו מבין מה לא מתרחש כשורה ומגיב גם הוא באופן שאינו מקדם את היחסים. מכאן ששני הצדדים מחמיצים ונוצר שיח חרשים.

לא בכל האינטראקציות צריך הקשבה אקטיבית. חשוב לדעת מתי לבחור, בין הקשבה אקטיבית לבין תגובה חפוזה. אבל מי שלא מיומן יחסר את המסוגלות לביצוע הנדרש בשעת הצורך. בעיות אלה מוקצנות עוד יותר, כשהילד סובל מבעיות.

כישורי שיח
כישורי שיח

האם ילדים שאינם יודעים להקשיב יכולים ללמוד הקשבה פעילה? מחקרים טוענים שכן! פעמים רבות הורים נוזפים בילדם: "אתה לא מקשיב!", "כמה פעמים אני צריך לחזור על דבריי?" ובכן, אם לילד הנזוף הייתה אופציה לענות, תשובתו אמורה להיות: "אני לא יודע איך לעשות זאת, בבקשה למד אותי!". הבעייה חמורה בהרבה אצל הילד עם הפרעת הקשב והריכוז, לקות למידה או קושי רגשי אחר.

ובכן, ניתן ללמד ילדים כיצד להיות "מקשיבים טובים" , הלמידה בשלבים מסבירה, צעד אחר צעד, כיצד לזהות את נושאי השיחה, כיצד לעשות שימוש בשפת גוף נכונה, כיצד לבחור נכון ולהגיב כך או אחרת בצורה המותאמת ביותר לסיטואציה.

בשיטת אני-in נתרגל את כל שלבי ההקשבה והתגובה האקטיבית, הילדים יצטרכו לתרגל במהלך השבוע. ההורה יהיה מעורב וילמד כיצד להדריך את ילדו להקשיב נכון.

למה לא להמתין, הרי "הזמן מרפא הכל"?

הקשבה אקטיבית אינה תכונה מולדת. יתר על כן, תרבות הדיבור בטלויזיה והרבה פעמים בסביבתו הקרובה של הילד, אינם מודל טוב לחיקוי. אם נמתין ללא התערבות, הילד יגדל מתוסכל, ללא הידע להקשיב וללא ההזדמנות לתרגל את ההקשבה האקטיבית, בתהליך התפתחותו ויגדל להיות מבוגר שמתקשה להקשיב נכון.

רוצה שניצור איתך קשר?