CBT גם בבית הספר

כל מה שצריך לדעת על יתרונות שיטת CBT בעזרה לילדים החווים קשיים רגשיים והתנהגותיים, דוגמת קשיים לימודיים, קשיים חברתיים, וקשיים תפקודיים. לפניכם דוגמת מקרה בטיפול בהתקפי פאניקה באמצעות CBT

בית הספר הוא חלק משמעותי מעולמם של ילדנו, אך כאשר הם חווים קשיים חברתיים, לימודיים או תפקודיים, מקום המשחק והלימוד עלול להפוך למרחב לא רצוי ומאיים. כיום אנו יודעים שטיפול CBT נמצא יעיל גם בגילאים צעירים: לקראת בית הספר ובמהלך שנות הלימוד. הוא מאפשר להתערב באופן מיידי על ידי הגורמים הטיפוליים בבית הספר בשיתוף ההורים או להיעזר במטפל חיצוני, שישתף פעולה עם ההורים ועם צוות בית הספר. נזכיר כי 95% מהסובלים מהתקפי פאניקה סובלים גם מאגורפוביה ולכן חשוב לטפל בבעיה.

CBT גם בבית הספר

איך נזהה התקף פאניקה?

על פי התאוריה הקוגניטיבית התקף פאניקה הוא תגובת פחד מיידית ואוטומטית שנמשכת בדרך כלל בין 20-5 דקות ומאופיינת במצב חרדה מוגבר, הנמשכת גם זמן רק לאחר שהתקף הפאניקה חולף. הסובלים מהתקפי פאניקה מעידים על תחושה של דופק מואץ או דפיקות לב, הזעה מוגברת, רעד בגוף, קוצר נשימה, תחושת חנק, לכץ, כאב או אי-נוחות בחזה, בחילה או לחץ בבטן, סחרחורת, חוסר יציבות עד כדי עילפון, תחושת חוסר מציאותיות (דה-ריאליזציה) או ניתוק מהעצמי (דה-פרסונליזציה), קהות או תחושה של נימול, צמרמורת או גלי חום, פחד מאובן שליטה ופחד מוות.

סוגים של התקפי פאניקה

  • פאניקה ספונטנית – מופיעה ללא קשר לטריגר זה או אחר
  • פאניקה תלויית מצבים – מתרחשת בעקבות חשיפה או ציפייה לחשיפה למצב או סימן מסוים
  • פאניקה ליילית – מתאפיינת בהתעוררות פתאומית משינה ללא טריגר ניכר לעין
  • פאניקה מוגבלת תסמינים – מאופיינת בחוויה של פחד או אי-נוחות בהעדר סכנה אמיתית וכוללת לפחות 4 מהסימפטומים המוזכרים
  • פאניקה לא קלינית – התקפי פאניקה אקראיים המתרחשים במצבים מלחיצים ומקושרים ישירות לדאגה או לחשש

הטיפול הקוגניטיבי עוזר

חשוב לדעת כי התקפי פאניקה אינם גזרת גורל. ניתן לטפל בהופעתם גם בגילאים צעירים (לפני ובמהלך תקופת בית הספר) ולחזור לשגרת חיים רגילה. את הטיפול נפתח בהערכה של ההתקפים, הופעתם והימשכותם. לצורך כך נבקש מהילד\ה לנהל יומן בו יתעד את התוכן ותדירות הופעת ההתקפים (באופן עצמאי ובסיוע הוריו). נעמוד על התחושות הגופניות שמופיעות בעת התקף, כמו מידת הדריכות הגופנית והמנטלית ונעמיק בחיפוש אחר האופן בו הילד\ה מפרשים את התסמינים ותחושת החרדה. במהלך זה ניתן לזהות את הטעויות בחשיבה ולשפר את היכולת של הילד\ה לשאת מצבי חרדה ואי-נוחות. במקביל נעמוד על מצבים המעוררים תחושת ביטחון ונחפש את ביטויים גופניים שישפרו את יכולתם לחזור למצב זה.

לאחר שנסיים את ההערכה נלמד את הילד\ה לזהות את מצב החרדה ואי-נוחות ונגביר את מודעותם לעובדה כי התחושות הגופניות אינן מבשרות על אסון או איבוד שליטה דווקא. בשלב זה נדבר על מצבים שמעוררים את התסמינים ודרך השיחה ניצור הבנייה קוגניטיבית מחודשת, שתחליף את הפרשנות האסונית והחרדית המלווה כל התקף. מהלך זה מאפשר לחזק את הביטחון של הילד\ה ולהפחית את תגובות ההימנעות, שבדרך כלל עולות בעקבות ההתקפים ומצרות את מרחב המשחק והבילוי של הילד\ה.

אחד הכלים העומדים לרשותנו כדי להפחית את הופעת ההתקפים היא חשיפה הדרגתית לגורם מעורר החרדה. החשיפה המבוקרת מאפשר לילד\ה להתמודד באופן מוגן עם הגורם וגם עם תחושת החרדה ואי-הנוחות, ובמקביל לחזק את ביטחונם העצמי מחדש. לאחר הפחתת ההתקפים נכין את הילד\ה לקראת אפשרות של הופעת התקף פאניקה לא צפוי בעתיד, מתוך הבנה כי היכולת להתמודד עם התקף ולמנוע פרשנות אסונית, תחזק את ביטחונם העצמי ותאפשר להם לחזור לשגרה מתוך ידיעה, שגם בהופעת הסימנים הם יוכלו להתמודד עם ההתקף.

רוצה שניצור איתך קשר?