4 פעולות שיעזרו לילד עם קשיים חברתיים

לילד עם קשיים חברתיים לא קל להתחיל ליזום מפגשים ולדבר עם ילדים בהפסקה.

איך ניתן בכל זאת לעזור לילד לשנות את גישתו ולהרגיש במעט טוב יותר?

שרון, ילד בן 12, לומד בכתה ז'. ניתן להבחין אצל שרון בכמה קשיים חברתיים ברמה זו או אחרת, אשר באים בדרך כלל לידי ביטוי במריבות קולניות עם ילדי כתתו בסיטואציות שונות: בזמן הנסיעה לבית הספר, בהפסקות, טיולים ובמהלך השיעורים. לשרון ישנה אבחנה של הפרעות קשב וריכוז המאופיינות בהיפר אקטיביות, וכן, קושי בוויסות רגשי. בקונטקסט החברתי, שרון בעיקר נתקל בבעיה של ויסות תגובות (המתבטאת בעיקר באימפולסיביות). כמו כן, הוא מתקשה בפירוש סיטואציות בין-אישיות וחברתיות. לרוב, יפרש שרון סיטואציה בצורה לא נכונה ולאחריה גם יגיב בצורה כזו.

4 פעולות שיעזרו לילד עם קשיים חברתיים

נוצר מצב של ביצה ותרנגולת: שרון מפרש צחקוק של ילד מכיתתו כהצקה פרובוקטיבית מולו, ויגיב ל"הצקה" באופן קיצוני. מכאן, תגיע תגובתו של הילד האחר או קבוצת הילדים כנגדו. לא קל לצאת מתוך "מעגל רשע" שכזה.

כשמדברים על טיפול בילדים עם קשיים חברתיים, אנו יודעים שניתן לעשות עבודה  שתכלול למידת מגוון מיומנויות חברתיות חדשות (שלב למידה זה הינו טכני ודורש תרגול).

במקרה כמו זה למדנו לתת פירוש מחדש לסיטואציות באמצעות הרחבת הפרשנויות כמו שעושים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי קלאסי (טיפול CBT) –  זיהוי מחשבות אוטומטיות וחיפוש אחר מחשבה חלופית רציונאלית.

בשלב מאוחר יותר, למדנו באיזה אופן להתנהג בדרך שממקסמת את היכולת ההתנהגותית: לשרון, המכיר מניסיונו תסכולים ואכזבות, יש מנגנון של הימנעות ממצבים חברתיים מאחר שהוא מעדיף להימנע מהאפשרות של דחייה ואכזבה המביאים לכאב רב עבורו. שרון ממעיט ואף לא מצטרף כלל לקבוצות ילדים בהפסקה. הוא יעדיף להישאר בכתה ולא להעביר את זמנו החופשי עם ילדים אחרים, גם אם יוזמן על ידם, לא מרבה ליצור קשרים חברתיים בשעות אחר הצהריים ומעדיף לעסוק בענייניו האישיים בנימוק של "אין לי זמן".

את לימודיו השנה שרון התחיל בבית ספר חדש. התחלה כמו זו יכולה להיות הזדמנות נפלאה לעיצוב היחסים החברתיים שלו עם בני כתתו באופן שונה מיחסים קודמים שניהל. על העבודה להתמקד במספר דרכים:

1. טעויות חשיבה: עבודה על פרשנות נכונה של סיטואציות. רוב בני האדם חושבים באופן אינטואיטיבי ומדויק. פעמים רבות קורה שאנו "טועים" ואת טעויות אלה אנו מכנים בעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי – "טעויות חשיבה".

2. הצטרפות לקבוצה בזמני הפסקה: הצטרפות לשיח בדרך נכונה – לא לשפוט, לא להתפרץ, ללמוד להיכנס בזמן הנכון, לשאול שאלות ולהחמיא.

3. לא לפספס הזדמנויות: אם וכאשר ילד מזמין את שרון, תגובתו האוטומטית להזמנה תהיה "לא, זה בסדר" ולפעמים שרון אף מתעלם מההזמנה ולא מגיב בכלל. העבודה היא בעיקר להנחות אותו לא לפספס הזדמנויות כך שיוכל להרחיב את מעגל הילדים סביבו שיאפשרו לו את התשתית למפגשים עמם בשעות אחר הצהריים.

4. התמודדות נכונה עם הצקות וטיזינג: רוב הילדים עושים טעויות רבות כאשר הם נתקלים ב"הצקה". הצקות מתרחשות על בסיס יומי ולעתים מדובר בבדיחה שנזרקת לאוויר, לעתים בהערה ולעתים מדובר בניסיון אמיתי לפגוע ולהעליב. בכל המקרים, על הילד שמציקים לו ללמוד להגיב להצקה בדרך הטובה ביותר כך שתגובה זו תוביל לעצירת ההצקה עוד בתחילתה. "כיבוי הצקות" משמעותו להצטרף ולדעת לצחוק על עצמנו (מה שלרוב הוא מעט גם נכון), להתעלם או לבקש התערבות של מבוגר וזאת אם מדובר בניסיונות קשים לפגוע ולהעליב את הילד.

התקדמות השינוי היא איטית אבל הוא אכן נוצר ולשרון שני חברים חדשים. לעתים, שרון הצטרף לסיטואציה בהפסקה גם כשעשה זאת באי חשק רב, ולעתים מצא את עצמו מזמין אליו ילד (בכל נושא משותף לשלו) ולמד לארח וכמו כן להיות מתארח.

שרון מקפיד על הצטרפות נכונה, מבין באיזה אופן לנהל דו שיח ומבין כי התנהגותו האוטומטית (הימנעות מיצירת קשרים) אינה משרתת אותו ואף גורמת לו לסבל למרות שהימנעות פותרת את בעיית הדחייה.

רוצה שניצור איתך קשר?